תסריט טלוויזיה:

אמא מגיעה הבייתה עם שקית קניות ומוציאה ממנה צנצנת נוטלה. היא פותחת את הצנצנת, מסירה את המכסה, מריחה, מתענגת לשנייה, סוגרת את הנוטלה, מניחה בארון וסוגרת אותו.
אמא מתרחקת ומחייכת לעצמה תוך כדי.

​

אבא מגיע, פותח את הארון, לוקח את הנוטלה ואוכל קצת עם כפית.

הוא סוגר את הנוטלה, משאיר אותה על השיש וזורק את הכפית לכיור, לא לפני שהוא מלקק אותה כך שלא יישאר עליה אפילו קצת נוטלה.

​

ילד מגיע, רואה את הנוטלה. מסתכל ימינה ושמאלה לוודא שאין אף אחד באיזור. הוא פותח את הנוטלה, לוקח קצת עם האצבע, מלקק, עוצם את העיניים ומתענג. לבסוף הוא מחזיר את הנוטלה לארון.

​

סבתא פותחת את הארון, רואה שנשאר קצת בצנצנת. לוקחת את הנוטלה ועם סכין מורחת על פרוסת לחם. מלקקת את הסכין ומשאירה את הסכין והנוטלה על השיש, עם המכסה מעל אך לא סגורה.

​

ג'וני הכלב מגיע, קופץ עם שתי רגליו הקדמיות על השיש ותופס את הצנצנת, המכסה עף. הוא מכשכש בשמחה, אך הסכין שהיה ליד נופל על הרצפה. ג'וני נבהל מהרעש ושנייה לאחר מכן בורח עם השלל לעבר פינה בבית.

קריין: "Some things aren't made to last".

​

סוף.